סגור תצוגת כיתה
הפרק

בעלת האוב

שמואל א כח

מבט מלמעלה

נלמד את סיפור שאול ובעלת האוב בעין דור. נבחן את מצבו הנפשי הרעוע של שאול המשתקף ממעשיו ואת התהליך שהוא עובר מתחתית התהום להתאוששות. לאחר מכן נעמיק בביטוי יחסיו עם שמואל במפגש הקצר ביניהם. בהמשך נלמד על האופן שבו הסיפור מציג את הנביא ואת בעלת האוב כדמויות מורכבות שלא עושות בהכרח מה שמצופה מהן.

מידע כללי
  • ספר שמואל א
  • יחידת הפרקים פרק כח
  • קבוצת גיל כיתה י
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שבועת שאול
"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה'…" למה היה שאול דומה באותה שעה? לאשה שנתונה אצל אוהבה ונשבעת...
שבועת שאול
"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה' לֵאמֹר, חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה."
(פסוק י)

איור: shutterstock.com

"וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה'…"
למה היה שאול דומה באותה שעה? לאשה שנתונה אצל אוהבה ונשבעת בחיי בעלה, כך שאוּל שוֹאל באוב וידעוני (סוג של מכשף), והיה נשבע לה: "חַי ה' אִם יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה".

(מדרש ויקרא רבה, פרשה כו, פסקה ז)

  • המדרש מעלה את הפָּרָדוֹקְס הפנימי של שאול. הסבירו אותו כפי שהוא עולה מהפרק.
דילמה של מלך
אמר שמואל לשאול: כאשר הייתי עמך הייתי בעולם של שקר, והיית שומע ממני דברים שקריים,...
דילמה של מלך
"כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה."
(פסוק יח )

ויליאם בלייק, בעלת האוב מעין דור מעלה את רוחו של שמואל, עט וצבע מים על נייר, 1800. מתוך ויקישיתוף.

אמר שמואל לשאול: כאשר הייתי עמך הייתי בעולם של שקר, והיית שומע ממני דברים שקריים, מפני שחששתי ממך שתהרגני. כעת אני בעולם האמת, ואין אתה שומע ממני אלא מילים של אמת. לא לחינם עשה לך הקב"ה את זה, אלא "כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה".
בנקודה הזו מפנה שאול שאלה דרמטית לשמואל:
להמשך המדרש

"אמר לו: ואם אברח?"
שאול מעלה את השאלה המתבקשת – אני יודע שבסופו של הקרב אמות. מדוע שלא אמָנע מהקרב מראש?
ושמואל עונה:
"אמר: אם תברח, תינצל. ואם אתה מקבל עליך מידת הדין – מחר אתה ובניך עִמי".
מה משמעות "עִמי"? בעולם המתים?
אמר רבי יוחנן: עמי – במחיצתי.

(מדרש ויקרא רבה, פרשה כו. על פי: תרגום ועיבוד למדרש, המופיע ב-929)

  • לפי המדרש, מה הוא "עולם השקר" ומה הוא "עולם האמת"? היכן נמצא שמואל?
  • מה ההתלבטות העומדת עתה בפני שאול? מה תוכלו ללמוד עליו מבחירתו?
אשים נפשי בכפי
האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם...
אשים נפשי בכפי
"וַתָּבֹא הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּי נִבְהַל מְאֹד, וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי."
(פסוק כא)

צילום: shutterstock.com

האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם מן הארץ. דבריה לשאול הם מטאפורה, שמקורה אולי בכך שמה שמונח על כף היד אינו מוגן כמו מה שנמצא בגוף פנימה. דבריה אלה מאירים את מעשיה באור של חמלה. ברגעיו הקשים של שאול, עשתה עימו האישה חסד.

  • מי היא בעלת האוב מעין דור?
  • מה אנו יודעים לומר עליה, על סמך הביטוי שבו השתמשה ובכלל?
אלוהים ראיתי עולים מן הארץ
אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן...
אלוהים ראיתי עולים מן הארץ
"וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ."
(פסוק יג)

צילום: shutterstock.com

אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן גם שהכוונה היא לרוּח, יצור אל-אנושי. הפועל "עולים" בלשון ריבוי מותאם למילה "אלוהים", שהיא גם צורת רבים. בנוסף, בביטוי זה אפשר להבחין כי לפי אמונת המקרא מקום משכנם של המתים הוא השאול, הנמצא מתחת לארץ, ומכאן הצורך להעלות אותם.

מבוסס על משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 219, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • תחילה נראה כי רק בעלת האוב יכולה לראות את המת – שמואל. מה קורה בהמשך?
תחילת הסוף / מאיר שלו
כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל...
תחילת הסוף / מאיר שלו

פסוק אליו מתייחסת היחידה
"וַיְּמָאֵן וַיֹּאמֶר - לֹא אֹכַל, וַיִּפְרְצוּ בוֹ עֲבָדָיו וְגַם הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם, וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל הַמִּטָּה."
(פסוק כג)


מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, 2008 © כל הזכויות שמורות. עיצוב העטיפה: זהר שלו

כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל פיו, ועתה התמוטט. בעלת האוב חרדה לו והכינה לו ארוחה לחזקו, ושאול הסכים לאכול רק אחרי שהיא ועבדיו הפצירו בו. הוא שב אל מחנהו בידיעה ברורה של הצפוי לו ומתוך השלמה עם גורלו.

להמשך קריאה

כך בידיעת מפלתו ומותו, יצא שאול אל מלחמתו האחרונה. דווקא בקרב הזה, הקרב שייפול בו, הוכיח בשבנפשו המיוסרת מסתתרת עוצמה גדולה. יכול היה להסתלק, להיכנע, לסגת ולהיערך מחדש. אבל הוא יצא למלחמה שידע שיאבד בה את חייו, ובעצם התאבדותו מתחילה כבר כאן, עוד לפני שנפל על חרבו.

מאיר שלו, ראשית, עם עובד, 2008, עמ' 83

  • הסופר מאיר שלו מוצא בשפל הגדול של שאול דווקא את עוצמתו. האם מקובלת עליכם טענתו? נמקו.
בעין דור / שאול טשרניחובסקי
ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין...
בעין דור / שאול טשרניחובסקי
"וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה, וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךָ."
(פסוק ח)

שאול טשרניחובסקי

ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין דור" מתאר בצורה דרמטית ומלאת פאתוס, כיאה למשורר ולרוח התקופה, את הלך רוחו של שאול בדרכו אל בעלת האוב, בעת שהותו אצלה וביציאתו מביתה.

עוד בנושא: להרצאה קצרה "בין שאול המשורר לשאול המלך"

למילות הבלדה

בעין דור / שאול טשרניחובסקי

…וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל עֵין-דּוֹרָהּ בָּא שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.

וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
"פֹּה תָגוּר" – הַנַּעַר לוֹ חֶרֶשׁ הִבִּיעַ.

"אַתְּ בַּעֲלַת-הָאוֹב?" – "כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי".
– "נָא קָסְמִי בָּאוֹב, צֵל הָרֹאֶה הַרְאִינִי!"

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… בַּפִּנָּה קַלַּחַת,
וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵּׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת…

וּכְנַחַשׁ יִתְפַּתֵּל בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּשָׁן
יִזְחָלוּ, יִתְאַבְּכוּ כָּל תִּימְרוֹת הֶעָשָׁן.

וּבְמַעְגַּל הַקְּסָמִים, בַּגָּפְרִית מָשׁוּחַ,
שָׁם יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, לֹא לִבּוֹ יָנוּחַ.

וִיצוּרֵי עֲרָפֶל וּצְלָמִים נִשְׂעָרִים…
אֶגְלֵי הַזֵּעָה עַל לֶחְיוֹ נִגָּרִים.

אַף רוּחוֹ בּוֹ רָפְתָה, גַּם נַפְשׁוֹ דּוֹאֶבֶת.
מַה יִּמַּס בּוֹ לִבּוֹ וִינַבֵּא הַמָּוֶת!

וְחַיָּיו בַּמַּחֲזֶה יַעְבֹרוּ, יֶאֱתָיוּ…
"הַנַּח לִי, הַנַּח לִי!" שְׂפָתָיו יִבְעָיוּ.

עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… דִּמְמַת הַשַּׁחַת…
מַעְגַּל הַקְּסָמִים וַעֲשַׁן הַקַּלַּחַת…

וְיִזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת גֶּבַע וַעֲלוּמָיו,
אֲבִיב חֶלְדּוֹ, טֶרֶם יִקְדָּרוּ עוֹד שָׁמָיו.

וּתְמוּנוֹת מַרְהִיבוֹת עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה:
כַּר נִרְחָב יוֹפִיעַ, וּפָרוֹת תִּרְעֶינָה,

וּתְכֵלֶת רוּם שַׁחַק, גַּם רֵיחוֹת עֲדָנִים.
אֶל תַּחַת צֵל אֵלָה, חָסֹן כָּאַלּוֹנִים,

שָׂם שָׁלֵו יָנוּחַ הָרוֹעֶה הָעֶלֶם,
וּלְנֶגְדּוֹ יְרַקְּדוּ הַבְּקָרִים בַּתֶּלֶם.

אַךְ שַׁלְוָה וָנֹעַם, אַךְ יִפְעָה וָהֶדֶר…
מַה נָּעֲמוּ צִלְצְלֵי פַּעֲמוֹן הָעֵדֶר!

"אָנֹכִי, הַמְאֻשָּׁר, גַּם בָּרִיא, גַּם רַעֲנָן,
מִי יִתֵּן אוּכָלָה וּכְאָז אֱהִי שַׁאֲנָן!"

וְעַצֶּבֶת נוֹרָאָה סְגוֹר לִבּוֹ לָחָצָה,
וּכְמוֹ שִׁפְעַת-דִּמְעָה אֶל גְּרוֹנוֹ פָּרָצָה.

וּפִתְאוֹם – וַיַרְעֵם קוֹל גָּדוֹל וְחָזָק,
וֶאֱשׁוּן-הָעֲלָטָה הֵאִיר הַבָּזָק.

– אָנֹכִי הָרֹאֶה לַמֶּלֶךְ מְשָׁחֶךָ,
מֵאַחֲרֵי הַבָּקָר הֵיכָל הוֹשִׁיבֶךָ;

מִמְּחִלוֹת רִקָּבוֹן עַל-מָה הִרְגַּזְתָּנִי
וּלְאַרְצוֹת-הַחַיִּים מַה הֶעֱלֵיתָנִי?

– "מַדּוּעַ מֵאַחַר הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי
וּלְנָגִיד עַל עַמְּךָ כַּיּוֹם זֶה שַׂמְתָּנִי?

כִּלִּיתִי כָּל כֹּחִי בְּסַעֲרוֹת מִלְחָמָה,
וְאָשְׁרִי בַבַּיִת כְּבָר הָיָה לִשְׁמָמָה.

עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת –
הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.

אִישׁ-הָאֱלֹהִים! מָה אֵל יַעֲנֵנִי?
כִּי סָר מֵעָלַי – מָה אֶעֱשֶׂה? עֲנֵנִי!

מַדּוּעַ, הָהּ, מֶלֶךְ עַל עִמְּךָ מְשַׁחְתָּנִי,
מַדּוּעַ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי?"

– עַל מֶרְיְךָ, גְּאוֹן לִבְּךָ, אֱלֹהִים יִזְעָמְךָ!
מָחָר אַתָּה עִמִּי, גַּם אַתָּה, גַּם עַמְּךָ!

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,

וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא.
וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.

"שאול טשרניחובסקי, "בעין דור"

השיר מתחיל בתיאור של שאול בבואו אל בעלת האוב, ומסתיים בצאתו משם.

  • מה השינויים שחלו בשאול בזמן ששהה אצל בעלת האוב?
  • האם מצבו השתפר לאחר הביקור?
שאול ובעלת האוב / מיכאל פלק
יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן...
שאול ובעלת האוב / מיכאל פלק
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי…"
(פסוק טו)

אברהם, שרה והמלאכים © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן משמעויות והומור דק. למשל, כף ידו השמאלית של שמואל מסתירה את פסגת הר תבור בעל המראה הייחודי. הר זה אומנם אינו מוזכר בפרק, אך מוכר מאוד למי שבקיא במסע הדרכים מהגלבוע לעין דור.

להמשך קריאה

שאול, מכווץ כולו מפחד, מציץ ברוחו של אליהו מבעד לחרכי אצבעותיו, כפי שילדים צעירים מביטים במראה מפחיד ובה בעת נמנעים מלהביט בו. בעלת האוב מביטה מהצד בסיטואציה ספק בחשש ספק באדישות.

  • כתבו שלושה פרטים המשובצים ביצירה, ובדקו אם הם מופיעים גם בפרק.
    אם אינם מופיעים בפרק, מה הם מוסיפים על הכתוב בו?
עין דור
היישוב המקראי עין דור שכן במרכז הנחלה של שבט יששכר, בצפון עמק יזרעאל, למרגלות גבעת...
עין דור
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר."
(פסוק ז)

קיבוץ עין דור כיום וברקע הר תבור. צילום: סטודיו גרפדור / פליפה חולי

‏‏רכס הרי הגלבוע וזיהוי עין דור המקראית. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

היישוב המקראי עין דור שכן במרכז הנחלה של שבט יששכר, בצפון עמק יזרעאל, למרגלות גבעת המורה.
השם "עין דור" נשתמר בשם הכפר הערבי אנדור. קיבוץ עין דור של ימינו נקרא על שם היישוב המקראי ושוכן בקרבת מקום.

  • זהו במפה את היישוב עין דור.
    התייחסו לתוואי השטח ולפריסת הכוחות המתוארת בפסוק ד – אילו פעולות עשה שאול כדי להגיע לעין דור?
שונם
העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת...
שונם
"וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ."
(פסוק ד)

רכס הרי הגלבוע וזיהוי העיר המקראית שונם. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.

העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת המורה, כ-4 ק"מ מזרחית לעפולה. הנביא אלישע עבר בשונם והתארח שם אצל אישה גדולה ונדיבה (מלכים ב ד). בימיו האחרונים של דוד המלך טיפלה בו אישה שונמית בשם אבישג (מלכים א א).

  • זהו במפה את שׁוּנֵם ואת הרי הגלבוע, מקום מושבם של מחנה פלשתים ושל ישראל בהתאמה.
    בהסתמך על המפה, שרטטו את הדרך שעבר שאול מהגלבוע לעין דור.
טקס ההעלאה באוב
טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור...
טקס ההעלאה באוב
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ, וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי."
(פסוק יא)

"… יהו אשר על הבית" מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון ושעליה כתובת בכתב עברי עתיק וקללה לפותח הקבר. מתוך ויקישיתוף

טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור באדמה, שדרכו תוכל רוחו של המת לעלות מן השְאוֹל. נראה שהבור נחפר בסמוך לקברו של המת, אך ייתכן שנעשה בו שימוש חוזר להעלאת רוחות מתים אחרות. לאחר חפירת הבור, הקריבו מעליו קורבן לכבוד המתים. דם הקורבן ניגר אל הבור או שנאסף בכלי מיוחד והונח על שפת הבור. על פי האמונה העממית במזרח הקדום, דם הקורבנות היה המאכל האהוב ביותר על המתים.

להמשך קריאה

לאחר הקרבת הקורבן הורידו אל הבור מאכלים ומשקאות שונים לכבוד המת, כגון לחם, יין, דבש, חמאה וחלב. נראה שהמשתתפים בטקס האמינו כי בשעת עלייתו של המת מקברו נשמעים צפצופים ומלמולים (למשל, על פי ישעיהו ח, יט: "…הָאֹבוֹת וְ…הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים…" ). אז החלה ההתייעצות עם רוח המת או בקשת עזרה ממנה, ולאחר מכן שבה הרוח אל הקבר והבור כוסה, כדי למנוע מרוחות המתים לנדוד בעולם החיים ולהזיק לבני האדם.

מבוסס על רוני מגידוב, "אבות וידעונים", מקראנט. © מטח

  • אילו חלקים בטקס ההעלאה באוב המופיע בפרק, זהים למתואר בקטע המידע?
  • לפי הפרק, מה עמדת המקרא בנוגע להעלאה באוב? היעזרו בויקרא כ פסוק כז.
צום
שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:ייתכן שהצום היה שלב...
צום
"וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל, גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה."
(פסוק כ)

צלמית של נשים מתאבלות ומקוננות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:
ייתכן שהצום היה שלב מקובל לפני ההעלאה באוב.
ייתכן שחרדתו של שאול גרמה לו לאיבוד התיאבון, ובמצוקתו לא יכול היה להכניס לפיו דבר מאכל.

להמשך קריאה

ייתכן ששאול גזר על עצמו צום לפני היציאה לקרב, משום שהצום היה חלק מההכנות של הצבא היוצא להילחם את מלחמת ה' (כך למשל צמו בני ישראל במצפה לפני שיצאו להילחם בפלשתים בימי שמואל).

  • לאיזה מההסברים יש אחיזה או רמז בפרק? נמקו.
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים...
חדשות התנ"ך
"וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד."
(פסוק ה)

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים נוטש את שאול, ושאול פונה אל בעלת האוב רק כדי לגלות שוב כי גם שמואל עזב אותו.

  • הסרטון מציג את מאורעות הפרק מנקודת המבט של בעלת האוב. גם בפרק היא דמות מרכזית. מה אפשר ללמוד מדמותה ומפועלה על שאול המלך?

קרדיט: חדשות התנ"ך: איך נפלו גיבורים / כאן חינוכית, 2016

שאול ודוד - רודף ונרדף
הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.
שאול ודוד - רודף ונרדף
"וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִים."
(פסוק ו)

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

  • שימו לב לפרטים, וציינו באילו ביטויים או אמצעים מודרניים מעביר הסרטון רעיונות המופיעים בפרק?

קרדיט: 929 שמואל א טז-לא: שאול ודוד – רודף ונרדף / תנך ביחד 929

עין דור על המפה
ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו...
עין דור על המפה
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר."
(פסוק ז)

ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו העתיד. גיל קופטש מתחקה בסרטון אחר עקבותיו.

  • אילו פרטים בסרטון מזכירים לכם את המסופר בפרק?
  • בסרטון מוצגת בעלת האוב כמי שעושה חסד עם שאול המלך – מה החסד שעשתה לדעתכם?

קרדיט: תנ"ך על המפה, גיל קופטש מספר: עין דור / מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011